האם אנחנו באמת רוצים זוגיות?

סאני לוינשטיין

31 באוגוסט 2020
קטגוריה: אימון זוגי /
שיתוף:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

לפני שבוע ישבתי לסדר את ערימת העיתונים שהיו זקוקים למיון, ניגשתי למשימה, ותוך כדי המיון משכו את תשומת לבי צמד המילים: נישואין וחסד, 

כל המערכות שלי התעוררו המשכתי לקרוא וכך היה כתוב ״נישואין הם החסד הכי גדול שאפשר לעשות עם האדם״..

מה ?! 

חסד? הרי חסד לפי מה שזכור לי, זה לעשות מעשים טובים ולעזור למי שזקוק,..

אבל אך חסד קשור לנישואין? הרי נישואין משרתים אינטרסים של בני הזוג. ואז הבנתי משהו מדהים שפתח לי עוד רובד בהתייחסות לזוגיות.

לרוב אנחנו רוצים להתחתן מהרבה סיבות ולא תמיד מבינים את הסיבה האמיתית מה זה מוסד הנישואין.

וזה הזכיר לי את התקופה בה הייתי בעצמי רווקה .

אחרי תקופה של רווקות ,בחרתי לא להיכנס למערכות יחסים רצינית היו לזה הרבה סיבות ,ואחת מהן הייתה משום שלא ראיתי סיבה אמיתי למיסוד הקשר והבטחתי לעצמי כל עוד אני לא מוצאת סיבות מוצדקות עבור עצמי לא היה שם. לא באמת היו לי התשובות למה צריך להתחתן, להקים משפחה,להוליד ילדים להיות במרדף של עבודה, בית ,ובכלל לאיזה עולם אני צריכה להביא את הקטנטנים האלו.. כל זה בשביל מה ?לא ראיתי את הטעם בזה ,לא האמנתי במוסד הנישואין כאשר זה לא החזיק ,סביבי ראיתי כמה נפגע המוסד הזה, כמה חוסר אמון ,כמה בגידות כמה גירושין, קולות מהסביבה שלי שנישואין זה מוסד פרימיטיבי ומיושן לימינו ..

התשובות לא איחרו לבוא.. הכול התחיל להתחבר לי כמו פאזל ,אחרי שנפלאות הבורא הובילו אותי כדרכו למצאו את התשובות לשאלות הכי עמוקות שליוו אותי. התחלתי ללמוד ולהבין עוד ועוד, ובאמת אחרי תקופה התחלתי להרגיש שאני מוכנה לקשר שאני כן רוצה זוגיות, אך לא באמת ידעתי מה זה אומר זוגיות בפועל .

זוגיות האמיתית ולא מהמקום האני האינדיבידואל. אז נבנה הרצון , התחלתי לשאול את עצמי מה השלב הבאה למציאת בן הזוג.היו לי רגשות מעורבים , מהצד האחד הרצון הגדול למצוא פרטנר לחיים , כזה שיעשה איתי את המסע הזה והיה שם עבורי גם ברגעים פחות זוהרים , וכמובן גם מתוך הרצון להיות נאהבת שהיה משהו שדואג לי, יעניק לי ביטחון ושאוכל לגדול איתו וגם להישען עליו כאשר אני זקוקה .

 עד כאן זה רצון שמאוד מוכר לרובינו,נכון ?, אבל רגע רגע .. מה איתי ,מה חלקי ?!.. אז מהצד השני, הבנתי שכדי שאוכל להכניס בן זוג לחיי אני צריכה לעשות לו מקום, וזה דבר ענק ולא מובן מעליו . בזמנו חברתי שיתפה אותי ברצון שלה לזוגיות שאלתי אותה את אותה השאלה ,מה את רוצה ומה את עושה למען המטרה הזו( למצוא בן זוג).. והיא ענתה לי.. כמובן שהרשימה הייתה ארוכה של מה היא מחפשת בבן הזוג ולא עצרה אף לרגע לומר לי מה היא מוכנה לעשות למען הזוגיות הזו ומה חלקה במערכת הזו שהיא מייחלת לה. שיתפתי אותה ברגשות שלי שזוגיות זה לוותר , נכון זה מבחירה בעבור משהו שאנחנו רוצים..או יותר נכון לפנות מקום. כלומר בסופו של דבר זה מה אני מוכנה לתת מעצמי  למען משהו..

האם אנחנו מוכנים לוותר על חצי מעצמנו עבור משהו?

לרובנו יש רשימות ארוכות ומפורטות של איזה בן זוג אנחנו רוצות. אנחנו מגיעות עם רשימת מכולת ובה כל הצפיות שלנו מהצד השני , כאשר מה שמנחה אותנו הוא איך האדם הזה יעזור לי בחיים וישדרג לי אותם , מה זה ייתן לי, כלומר מה אני ארוויח. 

אז למה אנחנו מפנים את זה החוצה ? למה אנחנו מחפשים שהוא היה יפה , חכם , מלומד, ג׳נטלמן , רגיש , גברי וכו.. והרשימה ארוכה. כלומר מה איתנו מה התפקיד שלנו ,איפה אנחנו נכנסים כאן בתור החצי השני. 

ולמה בימינו יותר קשה מאי פעם?

אחת התשובות היא החיים המערביים, החברה שלנו מעודדת אותנו להישגיות , לעצמי האינדיבידואל , כל הזמן דוחפים לנו את חשיבות העצמי ה- self , מודעות עצמת/ תפיסה עצמית/ מימוש עצמי וכו.. וע״פ עקרונות הללו חיי אדם הפרטי לפני הכל ,להגשים את צרכיו הפרטיים , הוא קודם כל פרט ואחר כך הוא חלק מזוג. ועם האינדיבידואל הולכת יד ביד ההצלחה וההישגיות . וע״פ מה נמדדת ההצלחה ? בטח לא ע”י אנשים קרובים שיש לאדם שהיו איתו בשמחות וביום צרה . אני יכולה לומר בכנות כשהסכמתי להכניס לחיי בן זוג שהיה הצד המשלים שלי ידעתי שאני מוותר כאן על חצי מעצמי וזאת הייתה הקרבה , הסכמתי לפנות חצי מעצמי כדי שהיה מקום למשהו להיכנס לחיי.

אז מה בעיה עם זה שהאדם דואג קודם כל לטוב העצמי והגשמת צרכיו הפרטיים?

על פניו זה נשמע חיובי מה לא בסדר לרצות להתפתח ,אבל יש לזה השלכות מרחיקות לכת .כאשר לאדם היו קשיים ולא היה טוב לו עם משפחתו הוא יקום ויעזוב, הרי הוא חייב לשמור על הבריאות הנפשית שלו, שקודם כל אני לפני האחר,והעצמי שלי,האושר שלי חשוב לפני כל אחד אחר. וזה אכן משקף את מה שקורה בתרבות המערבית בשלושים השנים האחרונות, הזוגיות המשפחתיות הולכת ומתפוררת יותר ויותר אנשים בוחרים לחיות לבד או לפחות בוחרים בדרך ה״קלה״ ולהתגרש במקום לעבוד על הזוגיות , ובזה מפספסים את העיקרון שלשמה אנחנו בונים זוגיות ומשפחה .

סדר העדיפויות השתנה והפער גדל ויש סתירה, הפרדוקס מצד אחד האני שחשוב יותר מכל  , ומהצד השני הרצון לקיים זוגיות וחיי משפחה.

 אז למה אנחנו כל כך כמהים לבן זוג/להתחתן ולהקים משפחה.

 והתשובה היא מאוד שורשית האדם לא נועד לחיות לבד ,אנחנו יצור חברתי, ואף על פי שבימינו נראה שהאנושות הולכת יותר ויותר לכיוון העצמאות , אנחנו עדיין זקוקים לאישורים חברתיים , אנחנו צריכים שיראו אותנו ולכן אנחנו חולקים את עצמינו יותר ויותר ברשתות חברתיות כדי לפצות על הבדידות בדורנו .

התפיסה ביהודית היא שונה. האדם הוא פרט בחברה ובמשפחה ,ויש הרבה מצות  שמכוונות לעניין החברתי משפחתי. האדם לא אמור להיות לבד . ״לא טוב היות האדם לבדו״ בראשית ב׳: י״ח. – הפשט הברור הוא אדם לבד לא טוב לו אבל לא רק שלא טוב לו שהוא לבדו אלא הוא גם אדם לא טוב .אין לו עם מי להטיב ואין הוא מממש את העצמי היהודי שלו. שזאת מטרת הזוגיות .

מחקרים חברתיים מראים בשונה ממה שמקובל לחשוב איכות החיים אינה נמדדת על פי ההצלחה בקריירה או הצלחה כלכלית אלא על פי מדדים חברתיים , מחקרים שנעשים מדי שנה הבודקים את רמת האושר של האנשים , (כן כן יש דבר כזה) במקומות הגבוהים מובילים קהילות אשר מתקיימים בהם חיי שותפות, אמון בין אנשים , מערכות יחסים טובות , הידיעה שיש אנשים שידאגו לי בעת זקנה או צרה היא שגרמת לנו לאושר. מדינות סקנדינביות ובניהם דנמרק מובילה במדד האושר, בדנמרק ישנם אזורים אשר מקיים חיי קהילה , שכונות שבנויות באופן כזה שהיה שותפות בין משפחות. גם אצלנו בארץ זה נמדד בבני ברק וברעננה – כן החברה החרדית  מקיימת חיי קהילה ותמיכה, גמחים עם בעת צרה ובשמחות.. ודבר נוסף שמפתיע רבים , מחקרים שבדקו את רמת האושר בין זוגות רווקים ונשואים, מצאו שנשואים מאושרים יותר מרווקים! 

 מה אנחנו יכולים לשעות כדי לשנות? 

• להבין שאנחנו שונים , שאנחנו אנשים שונים ושאנחנו מינים שונים עם השקפות שונות ועצם זה שאנחנו מכבדים ורואים את הצד השני באופן שווה כלומר הוא שווה בדיוק כמוני ולא פחות או יותר ממני זאת אומרת הערך שלו שווה בדיוק כמו שלי. כאשר אנחנו מקבלים דעות אחרות בכך אנחנו מבינים יותר את הצד השני אנחנו פחות שיפוטיים ויותר מבינים אך להתנהל. 

• במקום לחפש משהו אחר מתוך מחשבה שיש משהו אחר יותר טוב שמחכה לי ומגיע לי , החשיבה צריכה להיות מה אני יכול לתקן ,מה שזקוק לתיקון . העבודה של התיקון גם בונה  , מקרבת ומחזקת את הזוגיות את הכוח של הקשר ,כאשר הזוג ירגיש שהם יחידה מאוחדת עם מטרה משותפת  שמצליחים לגבור ביחד על המכשולים הם יוצאים מחוזקים מכל משבר ולומדים יותר אחד על השני.

 • שמחשבה המנחה לא צריכה להיות אך האדם הזה יעזור לי בחיים ומה הרווח שלי ?  הגישה צריכה להיות כאשר היו דברים לא מושלמים היה לנו על מה לעבוד יחד והוא ישקף לי במקומות שעליהם יש לי עבודה וכך גם אני מולו ומול הילדים ולהיפך. וזה בעצם ״ אעשה לו עזר כנגדו ״ – הכוונה היא לא רק שהיה מי שיעזור אלא שיהיה מי שישקף את ׳הטעויות׳ כנגדו של הבן זוג ויראה לו זווית אחרת .

 אז במקום מה יוצא לי מהזוגיות/הנישואין ואם זה טוב לי..  אלא מה אני יכולה לתת ואך הנתינה שלי תצמיח את בן זוגי, וזה  ” הדבק באשתו ״האמיתי.

לסיכום, ההבנה הכי עמוקה היא שהנישואין לא באים לשרת אותך אלא אתה באה לתת מעצמך למישהו אחר. כמובן בזכות זה גם אתה מרוויח בסופו של דבר , אבל לא זה מה שמניע אותך.

 וזה בעצם החסד הגדול שאתה יכול לעשות. ועלינו לזכור זאת תמיד ואף להעריך יותר,להשקיע יותר,ולדעת שזהו הבסיס למשפחה , זוגיות , בית ובעצם לכל. 

קיבלנו את פרטייך וניצור איתך קשר בהקדם!

ובינתיים, מוזמנ/ת להיכנס לקבוצת הוואטסאפ שלנו להתפתחות אישית

Open chat